מה זה אימפרוביזציה?

זה סגנון שהתחיל כשיטה שעושים בקבוצות טיפוליות והתרחב להופעות לקהל הרחב. הרעיון בפלייבק הוא לשקף חוויה אמיתית מהחיים של מישהו מהקהל. פליי-בק, יעני לשחק בחזרה. מישהו מספר סיפור והמשתתפים משחקים לו את הסיפור בחזרה. אפשר לשחק את הסיפור בשיר, בריקוד, במחזה, בהמחזת הרגשות שעולים מהסיפור. או בכל דרך יצירתית אחרת. ככלי טיפולי זה סגנון מאוד חזק. לראות משהו משמעותי שקרה לך משוחק מול העיניים יכול להעניק פרספקטיבה חדשה לחוויה שחווית. אך כמופע, לעניות דעתי, הוא פחות מוצלח. צריך רגישות מאוד גדולה כדי לשחק סיפור אמיתי שקרה מבלי לפגוע באף אחד, בלי להיות אינטנסיבי מדיי, ועדיין לבדר את הקהל. אבל בכל זאת, כשנופלים על מופע פלייבק טוב, זה חודר עמוק.

בנימה אישית, הסגנון המועדף עליי הוא שורט פורם. קצבי, קומי, מופרע וחסר גבולות. לא משנה מה תעשה על הבמה תוך כמה דקות הכל יתאפס ויתחיל משחק חדש. אז אפשר להתפרע בכיף. הקצב המהיר מחייב הקשבה קיצונית ותגובתיות יחסית מהירה ואינטואיטיבית, שזה החלק החביב עליי באימפרוביזציה, לתת לאינטואיציות להוביל. רוצים שאגיע אליכם לסדנת אימפרוביצזיה? דברו איתי נשמות.